פרויקט "תמורה"

 

 

מרכז המורים הארצי למדעי המחשב

קידום תלמידות תיכון ללימוד מדעי-המחשב

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
 המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים

 

 

אוגוסטה עדה ביירון

דמותה ותרומתה למדעי המחשב

 

החומר המופיע בעמוד זה פורסם לראשונה בכתב העת "הבטים בהוראת מדעי המחשב" גליון יולי 1998, עמודים 6-7

לא ניתן לעשות שימוש מסחרי בחומר זה ללא רשות בכתב מן המחברים או מערכת כתב העת

 

אוגוסטה עדה ביירון נולדה בלונדון ב- 10 בדצמבר 1815, ללורד ג'ורג' גורדון ביירון ולרעייתו אן איזבלה מילבנק ביירון. היא נפטרה ב- 27 בנובמבר 1852, לאחר שחלתה בסרטן. במהלך 36 שנותיה היתה אוגוסטה עדה ביירון אחת הדמויות הציוריות ביותר בהסטוריה של מדעי המחשב.

 

הוריה נפרדו חמישה שבועות לאחר לידתה. אביה, הלורד ביירון עזב את אנגליה ומעולם לא שב אליה. אימה, שקיבלה את זכות האפוטרופסות עליה, עודדה אותה לכיוון המתימטיקה והמדעים, מתוך חשש שעדה תגדל להיות משוררת כאביה. גם אביה חשש מכך. בשנת 1823, כשנה לפני פטירתו, כתב בכתב ידו לבתו היחידה: "אני מקווה שאלהים יעשה אותך לכל דבר בעולם חוץ מאשר משוררת, כיוון שמספיק אחד כזה במשפחה". למרות זאת, עדה ניסתה למצוא את השילוב בין עולם המדע ועולם הפואטיקה והפיוט. בשנות ה- 30 שלה כתבה לאימה - גם אם אינך יכולה להעניק לי פואיטקה, האם תאפשרי לי לעסוק ב"מדע פואטי"?  ההבנה המתימטית שלה היתה עשירה בדמיון יוצר ובמטפורות.

 

בגיל 17 הוצגה עדה בפני מרי סומרוויל שתרגמה את כתבי לפלס (LaPlace) לאנגלית. למרות שגב' סומרוויל עודדה את עדה בלימודי המתימטיקה שלה, היא לימדה אותה לשמור את המתימטיקה והטכנולוגיה בהקשר האנושי המתאים. בשנת 1834, במסיבה בביתה של גב' סומרוויל, שמעה עדה לראשונה על הרעיון של צ'רלס בבג' לבניית המכונה האנליטית. האוניברסליות של הרעיון נגעה לליבה של עדה, שהיתה אז בת 19.

גברת דה-מורגן, רעייתו של הלוגיקן הבריטי אוגוסט דה-מורגן וידידת משפחה, שהיתה נוכחת בערב הסטורי זה, כתבה בזכרונותיה:

"בעוד שכל המסיבה נסובה סביב ההתקן המיוחד של בבג', בדומה לאותו סוג התרגשות ראשונית שאחזה באנשים שגילו לראשונה את הזכוכית או שמעו לראשונה יריית אקדח, גברת ביירון, למרות שהיתה כה צעירה, הבינה את המשמעות העמוקה של עבודתו וראתה את היופי שבהמצאה זו."

 

עדה ובבג' הפכו לידידים קרובים, כתבו זה לזו מכתבים שעסקו בנושאים רבים, החל מעיצוב כלים ומכונות ועד לרכילויות חברתיות עדכניות. אין כמעט פקפוק ממכתבים אלה, שבבג' היה מאוהב בדוכסית הצעירה והמקסימה הזו, אשר מחשבותיה היו קרובות לשלו. עדה, מכל מקום, היתה מאוהבת רק במכונה האנליטית שלו. מכונה זו היתה למעשה המחשב הראשון שניתן לתכנות. היתה לו קיבולת כמעט אינסופית לשינויים בתכנית שלו. המכונה, שהיתה תלויה באינטראקציה בין מאות גלגלי שיניים מדוייקים, מעולם לא נבנתה. אך זה לא מנע מעדה ובבג' ליצור פרוצדורות עבור הפעלת המכונה כאשר בנייתה תושלם.

 

בבג' דיווח על המכונה שלו בסמינר בטורינו, איטליה בסתו 1841. גנרל איטלקי, בשם לואיג'י מנברה (Luigi Menabrea) רשם מפרט טכני של המכונה בצרפתית. בשנת 1843, תשע שנים לאחר ששמעה על המכונה לראשונה, תרגמה עדה לאנגלית את המסמך של מנברה. עדה היתה כבר נשואה לרוזן מלבלייס (Earl of Lovelace), ואם לשלושה ילדים קטנים. כאשר הראתה לבבג' את התרגום שלה, הוא הציע שתוסיף את הערותיה. הערות אלה הפכו להיות מסמך מרתק בפני עצמו, באורך של פי 3 מאורכו של המאמר המקורי. מסמך זה, היחיד מכל כתבי היד של עדה שנשתמר, הוא התאור הטוב ביותר של מחשב שנכתב כמעט במשך 100 שנים. בזכות כתבי היד של עדה נשתמרה ההבנה של המכונה האנליטית עד המאה ה- 20.

 

בעזרת הדמיון והחזון שלה הצליחה עדה לא רק לזהות את הפוטנציאל של המכונה הזו, אלא גם חזתה שמכונה מעין זו תוכל לשמש להלחנת מוסיקה מורכבת, ליצירת גרפים, ושתשמש למטרות מדעיות ושימושיות כאחד.

 

עדה הגתה את הרעיון, שהיא ובבג' , שני מתימטיקאים מצטיינים בדורם, יכולים ליצור תבנית לחשב את השאריות ממרוצי סוסים, כך שהרווחים יועברו לפיתוח המכונה האנליטית של בבג'. במאמציה לפתח מערכת מתימטית שאינה טועה בהימורים על הפונים, היא היתה צריכה למשכן את תכשיטי משפחת בעלה פעמיים, כדי להחזיר את חובה לנושים סחטנים. למרות זאת, המכונה האנליטית לא נבנתה מעולם.

 

עדה גם הציעה לבבג' לכתוב עבור המכונה תכנית לחישוב מספרי ברנולי. התכנית הזו נחשבת כיום כתכנית המחשב הראשונה בהסטוריה ואוגוסטה עדה ביירון, הדוכסית מלבלייס, היתה למעשה המתכנתת הראשונה בהסטוריה.

 

עדה קיבלה בילדותה חינוך רחב אופקים. היא למדה וינקה דעת מכל הסובבים אותה. בין חבריה הקרובים היו, בנוסף לצ'רלס בבג', גם אוגוסט דה-מורגן, סר דיוד ברוסטר (ממציא הקלידוסקופ), צ'רלס דיקנס ומיכאל פרדיי. תחומי ההתעניינות שלה נעו ממוסיקה ורכיבה על סוסים ועד למכונות חישוב.

 

בשנת 1979 הוחלט בפנטגון בארה"ב להעניק כבוד לעדה ביירון ולקרוא על שמה את שפת התכנות ADA. שפה זו נועדה לשמש את המערכות השונות של מחלקת ההגנה של ארה"ב. שמה של אוגוסטה עדה ביירון נרשם כסימן מסחרי של מחלקת ההגנה של ארה"ב.

 

ב- 27 בנובמבר 1852, בגיל 36, בדיוק בגיל שבו נפטר אביה, הלורד ביירון, הלכה גם עדה ביירון לעולמה לאחר שחלתה בסרטן. היא נקברה לפי בקשתה, בסמוך לאביה בנוטיגהמשייר.

 

עוד מקורות על עדה ברשת האינטרנט:

תמונתה

http://ei.cs.vt.edu/~history/Ada.GIF 

תמונות נוספות

http://www.adahome.com/Ammo/Gallery.html

חייה ועבודתה

http://www.scottlan.edu/lriddle/women/love.htm

פרויקט ע"ש עדה: מידע ומקורות על נשים במדעי המחשב

http://tap.mills.edu/

 

אתר המרכז הארצי

אתר "תמורה"

חזרה ל: