סמינר הקיץ השלישי למורים מובילים במדעי המחשב, יולי 2005

הוספו לאתר המצגות של ההרצאות (ראו בתוך סדר היום)

תקצירי ההרצאות , תמונות נוספות מהסמינר

מצגות ממושב "הצג וספר"

הסבר כללי:

סמינר הקיץ למורים מובילים במדעי המחשב חושף את המשתתפים לחזית המחקר במדעי המחשב, באמצעות הרצאות וסדנאות הניתנות על ידי חוקרים בכירים ומומחים בתחום.

במהלך הסמינר מתקיים גם מושב מיוחד המוקדש להוראת מדעי המחשב, ובמסגרתו מציגים משתתפי הסמינר טיפים פדגוגיים, התלבטויות, רעיונות ועצות על פי ניסיונם בכיתה.

כדי להתרשם מהסמינרים הקודמים, אתם מוזמנים לבקר באתרי הסמינרים הקודמים: אתר סמינר 2003, אתר סמינר 2004.

הואיל ומדובר בפעילות מיוחדת המיועדת להביע תודה והערכה למורים מובילים שתורמים לעמיתיהם, יכולים להתקבל לסמינר אך ורק מורים שתרמו במהלך השנה (תשס"ה) לקהילת המורים למדעי המחשב בצורה משמעותית, או שהתחייבו לתרום לקהילה עד דצמבר 2005. תרומה לקהילה יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות. למשל, העברת סדנה פדגוגית למורים, הרצאה בכנס המורים הארצי, כתיבת מאמר לכתב העת "הבטים בהוראת מדעי המחשב". 

 

הסמינר מאורגן בשיתוף פעולה בין מרכז המורים הארצי למדעי המחשב ובין המכון ליישומים בינתחומיים של מדעי המחשב על שם קרן קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד, אוניברסיטת חיפה.

 

סמינר הקיץ השלישי למורים מובילים במדעי המחשב

תאריכים: ימים שלישי 5.7.05 – רביעי 6.7.05 – חמישי 7.7.05 (נוכחות חובה בכל הימים).

 

תכנית הסמינר

יום שלישי 5.7.05

 9:30  – 9:00    התכנסות, הרשמה, כיבוד קל

10:00 – 9:30    פתיחה וברכות

11:15 – 10:00  הרצאה 1: ד"ר משה לוינשטיין, המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר-אילן:

                        כיצד למצוא מחט בערימה של שחת (בעיות בחיפוש מידע). מצגת ההרצאה

11:40 – 11:15  הפסקת קפה

12:55 – 11:40  הרצאה 2: ד"ר ליאורה סטריכמן-אלמשנו, המחלקה לגנטיקה מולקולרית, מכון ויצמן למדע:

20:30 – 19:00  ביואינפורמטיקה: מחשבים בשירות הביולוגיה בעידן ה-OMICS. מצגת ההרצאה

13:30 – 12:55  ארוחת צהריים

17:30 – 13:30  סדנה: רענן רוגל, מנכ"ל חברת דורן-תקשורת, וצביה אלגלי, מומחית לניהול ותקשורת בסביבה דיגיטלית: 

בדרך ל-C חדש: סדנת חשיבה ועבודה לשיווק ההרשמה למגמות מדעי-המחשב בבתי הספר העל-יסודיים

מצגת בנושא יחסי ציבור

19:30 – 17:30  מעבר למלון דן פנורמה והתארגנות בחדרים

20:30 – 19:30  ארוחת ערב משותפת במלון

20:30 – 19:00  ערב חופשי

 

יום רביעי 6.7.05

 עד 8:20           ארוחת בוקר במלון

 9:15  – 8:20    מעבר מהמלון לאוניברסיטת חיפה

10:30 – 9:15    הרצאה 3: אהרון אהרון, יו"ר מועצת המנהלים, דיסקרטיקס:

                        המהפכה הסלולארית: סוגיות באבטחת נתונים, וגישת דיסקרטיקס לפתרון. מצגת ההרצאה

10:45 – 10:30  הפסקת קפה

12:00 – 10:45  הרצאה 4: זהבית בר-לוי, "הדרים" הוד השרון; זיוה קונצמן, "הרצוג" כפר סבא; שירלי רוזנברג-כהן, "ברנר" פתח תקוה:

                        למידה מרחוק בסביבה הקרובה. מצגת ההרצאה

12:15 – 12:00  הפסקה

14:15 – 12:15  מושב מיוחד "הצג וספר" 1 הוראת מדעי המחשב לתלמידי תיכון

14:50 – 14:15  ארוחת צהריים

17:00 – 14:50  מושב מיוחד "הצג וספר" 2 הוראת מדעי המחשב לתלמידי תיכון

19:30 – 17:00  מעבר למלון דן פנורמה וסידורים אישיים

22:30 – 19:30  ארוחת ערב חגיגית וארוע תרבותי ב"מושבה הקטנה"

 

יום חמישי 7.7.05

 עד 9:20           ארוחת בוקר במלון ופינוי חדרים

10:15 – 9:20    מעבר מהמלון לאוניברסיטת חיפה

11:30 – 10:15  הרצאה 5: מאיר סלע, מרכז ההדרכה עיטם:

                        מאמא – שפת תכנות מונחית עצמים בעברית. קובץ הסברים (word)

11:45 – 11:30  הפסקת קפה

13:00 – 11:45  הרצאה 6: ד"ר ישי פלדמן, בי"ס אפי ארזי למדעי המחשב, המרכז הבינתחומי, הרצליה:

                        מעצמים להיבטים: הצעד הבא? מצגת ההרצאה

14:15 – 13:00  ארוחת צהריים

15:15 – 14:15  מושב מיוחד "הצג וספר" 3 הוראת מדעי המחשב לתלמידי תיכון

15:45 – 15:15  התארגנות לקראת ביצוע משימת הסיכום של הסמינר

17:30 – 15:45  שיחת סיכום

 

 

משתתפי סמינר הקיץ השלישי:

 

פרחונדה פריאל

לצטר רוחמה

גרוסמן רימה

אבני יהודה

קדמן הילה

מילר אורנה

דימנט-סובולבסקי חוה

אברבוך חיים

קונצמן זיוה

נחמני עליזה

זלקין ציפי

בוכריס יפית

קנל יבגני

סולומונוביץ מלכה

יחזקאל ססיל

בלאן יוסף

קראוס דינה

סטפ טובי

ינובסקי מרינה

בן-שלום אליהו

ראט איתן

סריוגין לובה

כהן דורית

בר-לוי זהבית

רגוניס נוע

פונק שרה

לביא עקיבא

ברגורי-צור איריס

רוזנברג-כהן שרלי

פוק אלה

לודמר רחל

ברור לאה

רם ריקה

פז תמר

 

גוטביר ממי

 

תקצירי ההרצאות והסדנאות:

 

הרצאה 1 - כיצד למצוא מחט בערימה של שחת (בעיות בחיפוש מידע)

ד"ר משה לוינשטיין, המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר-אילן

בהרצאה נדון בבעיות חיפוש במחשבים: א. מילוני מידע (כגון האנציקלופדיה העברית, כל עבודות שייקספיר, התלמוד ומפרשיו) מאד נגישים היום. חיפוש אוטומטי של מלים או משפטים ממילונים אלה נעשית בצורה מהירה ביותר, למרות גודלם העצום של המילונים. כיצד? ב. נבין כיצד פועלים מנועי חיפוש אינטרנטיים (כגון Google, Teoma, Yahoo). ג. אם יוותר זמן, נדון בבעיות העתידיות בחיפוש אוטומטי.

 

הרצאה 2 - ביואינפורמטיקה: מחשבים בשירות הביולוגיה בעידן ה-OMICS

ד"ר ליאורה סטריכמן-אלמשנו, המחלקה לגנטיקה מולקולארית, מכון ויצמן למדע

ביואינפורמטיקה היא תחום מחקר חדש, המשתמש בשיטות חישוביות לפתרון בעיות ביולוגיות. תחום זה מתפתח במהירות, והוא צבר תאוצה בעקבות פרויקט הגנום האנושי, אשר הניב מידע רב ומגוון הדורש פענוח. אנו נסקור בהרצאה שיטות חישוביות למיון המידע הקיים וסיווגו, וכן שיטות לחיזוי מידע חדש, עם דגש על שיטות לניבוי של גנים ואלמנטים אחרים המרכיבים את הגנום. בנוסף, נתמקד במספר דוגמאות למאגרי מידע המציגים תוצאות של אנליזות בשיטות אלה, אילו סוגי מידע ניתן למצוא בהם, וכיצד הם משמשים למחקר.

 

סדנה - בדרך ל-C חדש: סדנת חשיבה ועבודה לשיווק ההרשמה למגמות מדעי המחשב בבתי הספר העל-יסודיים

מר רענן רוגל, מנכ"ל דורן תקשורת וגב' צביה אלגלי, M.A., מומחית לניהול ותקשורת בסביבה דיגיטאלית

מטרת הסדנה: הכנת פריטים שישמשו במסע שיווקי שיעלה את המוניטין של תחום מדעי המחשב ע"י —

·        העלאת המודעות לאיכות, לייחודיות ולמובילות של תכנית הלימודים הישראלית במדעי המחשב.

·        יצירת הבנה של קהלי היעד באשר למקומו של תחום מדעי המחשב בפיתוח מהלכי חשיבה ומיומנויות למידה.

·        הטמעת החשיבות העצומה שיש לתחום מדעי המחשב במובילות הישראלית הבולטת בתחומי המדע השונים ברחבי העולם.

החומרים יוכנו בהתאם לאוכלוסיות יעד שונות (תלמידות ותלמידים, הורים וכדומה) ויועמדו לרשות כל המורים בארץ. לאחר הסמינר יתחלקו המשתתפים לקבוצות, שכל אחת מהן תטפל בהפקה הסופית של אחד ממוצרי הפרסום שיוחלט עליהם.

תכנים ולוח זמנים:

13:30–14:00       הרצאה בנושא עקרונות בשיווק, פרסום ויח"צ

14:00–14:30       תמונת מצב וסקירת תחום מדעי המחשב בבתי-הספר העל יסודיים בישראל

14:30–15:00       סיעור מוחות ואיסוף רעיונות לקראת חלוקה לקבוצות עבודה

15:00–15:30       עבודה בקבוצות לצורך הכנת הצעה לפרויקט שיווקי (על פי תכנית עבודה)

15:30–15:50       הפסקה

15:50–17:30       המשך העבודה בקבוצות וחשיפת היוזמות במליאה

 

הרצאה 3 - המהפכה הסלולארית: סוגיות באבטחת נתונים, וגישת דיסקרטיקס לפתרון

מר אהרון אהרון, יו"ר מועצת המנהלים, דיסקרטיקס

ההרצאה תסקור את בעיית אבטחת הנתונים ופתרונות אפשריים עבור טלפונים סלולאריים. ייסקרו יישומים אפשריים הדורשים אבטחת נתונים, הן מההיבט הטכני והן מההיבט העסקי. יתוארו בקצרה ארכיטקטורות ומנגנונים אפשריים למימוש אבטחת נתונים עבור היישומים. הפתרון מורכב משכבות שונות של חמרה ותוכנה, ונתייחס לרציונאל שבבסיס הפתרון. בנוסף על הפתרון שיתואר, נסקור את מגמות שוק הטלפונים הסלולאריים. ביחד עם הצגת הדברים נתאר את הדרך בה פותרת דיסקרטיקס את הבעיה שתוארה.

דיסרקטיקס טכנולוגיות היא חברה ישראלית, שפיתחה מומחיות ייחודית בתחום תכנון פתרונות אבטחה והגנה, המוטמעים במכשירים והתקנים ניידים שונים, כגון: טלפונים סלולאריים, סייענים דיגיטאליים, כרטיסי זיכרון, וכל התקן או מכשיר אחר הדורש הגנה, ומתאפיין במשאבים מצומצמים של מקום, אנרגיה ויכולת מחשוב.

הפתרונות של דיסקרטיקס משלבים תכנון חומרה ותוכנה, וכך נותנים את ההגנה המקיפה ביותר האפשרית בעולם להתקנים ניידים. הפתרונות מאפשרים למשתמשים ולספקי השירותים הניידים הפעלת יישומים המחייבים הגנה על תוכן, זכויות יוצרים, מסחר אלקטרוני ופרטיות.

כיום משולבים הפתרונות של דיסקרטיקס במכשירי טלפון סלולאריים ובכרטיסי זיכרון של מספר יצרנים. דיסקרטיקס חתמה חוזים עם חברות מובילות כגון סוני-אריקסון, סאנדיסק, טקסס-אינסטרומנטס וחוזים נוספים הנמצאים בשלבי סיום. דיסקרטיקס שותפה בפורומים מובילים של תקינת אבטחה ותקשורת. החברה נמצאת בתנופת פיתוח ושיווק, ומוציאה לשוק מוצרים נוספים המיועדים למגזרים נוספים בעולם התקשורת והבידור הנייד.

 

הרצאה 4 - למידה מרחוק בסביבה הקרובה

גב' זהבית בר-לוי, תיכון "הדרים", הוד השרון;

גב' זיוה קונצמן, תיכון "הרצוג", כפר סבא;

גב' שירלי רוזנברג-כהן, תיכון "ברנר", פתח תקווה

למידה מרחוק (רחוק ממה?) עברה כברת דרך, החל מספר אלקטרוני מעוצב וסטטי, ועד לאובייקט אינטראקטיבי פרטני. שאלות רבות עולות בבואנו לבחון את שילוב האינטרנט בהוראה ובלמידה: האם השימוש בכלי או במשאב מהאינטרנט שווה את הזמן, המאמץ, האנרגיה וההוצאה? האם שימוש באינטרנט יאפשר לתלמידים לעשות משהו שלא התאפשר להם קודם? או לעשות אותו טוב יותר? מה יכולה להיות תרומת הטכנולוגיה לפדגוגיה? איזה ערך מוסף יכול להיות להוראה מקוונת? האם ניתן לוותר על המורה? האם למידה כזו מבודדת את התלמיד מחבריו? ממוריו? מה חלקו של המורה למדעי המחשב בתהליך המתפתח?

בתי ספר החלו להקים מתחמים וירטואליים ברשת האינטרנט, אתרים בית-ספריים, המהווים מרכזי למידה דינאמיים המשתלבים במערך השוטף של הפעילות החינוכית בבית הספר. נראה כמה דוגמאות לאתרים כאלה, וניווכח בתרומתם – הן לכישורי למידה של התלמידים והן לקירוב לבבות.

 

הרצאה 5 - מאמא - שפת תכנות מונחית עצמים בעברית

מר מאיר סלע, מרכז ההדרכה עיטם

במסגרת לימוד שפת תכנות ראשונה, תלמיד מדעי המחשב בבי"ס נאלץ להתמודד עם מחסום השפה הכפול — השפה המקצועית-טכנית והשפה האנגלית. שפות התכנות הסטנדרטיות, אלו הנלמדות כיום בבתי הספר, נבנו עבור מהנדסי תוכנה, תחת ההנחה שהם בעלי רקע תכנותי-מדעי ושליטה בשפה האנגלית. כיצד אמור מתכנת מתחיל ב-C להבין מתוך הודעת המהדר "Invalid L-Value" מה לא תקין בפעולת ההשמה שהוא ביצע? וכיצד הוא אמור לפרש הודעה כגון "couldn’t find external _myPrint" ולהבין ממנה את בעיית הקישור (linkage) הקיימת בתכנית?

שפות התכנות המקובלות מקשות לא רק בחלק התחבירי שבשלבי הלימוד הראשונים, אלא גם בניסיון ללמד מושגים מורכבים יותר, כגון: טיפוסי נתונים מופשטים (ADTs), פולימורפיזם, או תכנות גנרי. הלומד נדרש לעקוב אחר מבנה התכנית במספר מימדים — מימד המיפוע (Instantiation) טיפוסים-עצמים, מימד ההקבצה (aggregation) / הכלה ומימד הירושה/פולימורפיזם. ומכיוון שמורכבות זו היא גם כך אתגר אינטלקטואלי לא קל, נדרשת שפת תכנות פשוטה ואינטואיטיבית עד כמה שניתן, להקניית מושגים אלו.

שפת מאמא, כשפת תכנות מונחית עצמים להוראה בבתי"ס, מיישמת מספר עקרונות חשובים: 1) שפת תכנות בעברית — הוראות, מלים שמורות, פונקציות ספריה, הודעות שגיאה, תפריטים ועזרה — כולם בעברית. 2) התחלה קלה עבור מתחילים: מינימום דרישות מהמתכנת ביצירת תכניות פשוטות, תחביר קל ופשוט, הודעות שגיאה מפורטות עם הצעות לתיקון. 3) פשטות ואינטואיטיביות במימוש מנגנונים מורכבים: טיפוסים-עצמים, הקבצה, פולימורפיזם, גנריות.

בהרצאה זו ייסקרו עקרונות ושיקולים שונים שהנחו את פיתוחה של מאמא, והיוו גורם מפתח בקביעת הכללים התחביריים והביצועיים שלה.

 

הרצאה 6 - מעצמים להיבטים: הצעד הבא?

ד"ר ישי פלדמן, בית ספר אפי ארזי למדעי המחשב, המרכז הבינתחומי, הרצלייה

בשנים האחרונות מדברים יותר ויותר על "פתוח תוכנה מונחה היבטים" (Aspect-Oriented Software Development) בתור הצעד הבא לאחר פתוח מונחה עצמים. ההרצאה תסביר את עקרונות השיטה, יתרונותיה, חסרונותיה, והסכנות הטמונות בה.