לקראת המעבר לשפות תכנות מונחה עצמים

תגובה של עפרה ברנדס לסיכום שהוכן ע"י עקיבא לביא

 

לאחר שקראתי בעיון הנצרך את תקצירך בנושא הוראת יסודות, אני מבקשת להעלות כמה וכמה נקודות שלדעתי לא הובהרו או טופלו באופן לא מדויק במאמרך.

1.      ראשית תיקון קטן. בחוץ לארץ מלמדים בהחלט מדעי המחשב בתיכון (בין המורים המובילים יש אפילו מורה שלימדה מדהמ"ח בחו"ל במסגרת שליחות). כנראה נכונה טענתה של פרופ' יהודית גל-עזר המעידה שאין עוד מקום בעולם שבו רמת לימודי מדהמ"ח בתיכון גבוהה כל כך כמו בארץ. אך אי אפשר לבטל את ההוראה בחו"ל.

2.      מהיכרותי רבת השנים עם תלמידי תיכון ותלמידים בגילים מבוגרים יותר אינני מוצאת הצדקה לטיעון החוזר שלך לרעת תלמידי התיכון וחוסר יכולתם להתמודד עם אינפורמציה וידע עקב גילם ונסיון חייהם הקצר. להיפך. לדעתי (ומנסיוני) – נחת הרוח בה הם לומדים, התמימות היחסית, הראש שאינו טרוד בבעיות פרנסה, מגורים וכיו"ב, מאפשרים להתעניין ממש ועם כל הלב והנשמה עם החומר הנלמד (כמובן שמדובר רק על מצבים בהם מצליחים לעניין אותם, אחרת הם הראשונים והקיצוניים בתגובתם הבלתי מתעניינת שאינה לוקחת שום נימוס או שיקול מעשי וכדאי של ישיבה בשיעור משעמם רק כדי לקבל עליו את הקרדיט הנדרש...). מהרצת ניסוי של כמה שנים בכמה כיתות אני יכולה לסכם ולהעיד שאין שום מגבלה של הפשטה ללמד בתיכון מושגים ועקרונות של תכנות מונחה עצמים. להקצנת העניין אני מבקשת לציין שתלמידי הניסוי, שלמדו את עיצוב תוכנה בגישה הפרוצדורלית המקובלת, הזדרזו להעיר ולזעוק ברגע שנחשפו לעקרונות התכנות מונחה העצמים – ולומר שאין הגיון בטיפול במשימות הללו של עיצוב, בגישה הפרוצדורלית ה"ישנה" אם בידיהם כלי מתקדם כתמ"ע. כלומר: הם הבינו ומהר והעריכו את יכולתו של הכלי היטב!! זה שהם לא יגיעו לתכנת מערכות ופרוייקטים גדולים זה נכון, אך על כך כבר הערנו גם ביחידת עיצוב תוכנה שאת ערכה האמיתי ניתן להרגיש רק עם ביצוע משימות מורכבות...

3.      בנושא ההתקדמות המתמשכת בפיתוח שפות מחשב. מקובל לראות את ההתפתחות ככזו המתקרבת כל הזמן לדרך החשיבה האנושית (בו בזמן היא מתרחקת מדרך הביטוי ו"החשיבה" של המחשב). אם כך – ההתקדמות לשפות מבוססות אובייקטים כולל דרך החשיבה המאפיינת את התמ"ע לא צריכות להרתיע אותנו בבואנו להציגן לתלמידים. להיפך, כאנשים חושבים אין סיבה שלא ייהנו משפה הקרובה יותר לדרך החשיבה שלהם.

4.      אני מבקשת להתייחס בכמה מילים לפסקה שלך:

"הסיבה שחשוב ללמד תמ"ע היא בכך שבדרך כלל הבעיות הפשוטות פחות מעניינות. אם אנו רוצים להכין את תלמידנו לעתיד יש להכינם להתמודדות עם פתרון של מערכות גדולות. לשם כך עלינו להגיע לכך שבנקודת הסיום תלמידנו יבינו לפחות את המושגים הבסיסיים של תמ"ע."

אם הוראת הבעיות הפשוטות משעממת או לא מעניינת בגישת התמ"ע, בואו לא נעשה זאת ולא נשעמם את תלמידינו ולא נבריח אותם מהמגמה. הבה נמצא דרכים מעניינות להורות להם את בעיות היסוד. אם הדרך המעניינת היא ללמד את הבעיות בגישת פתרון פרוצדורלית, מהירה וישירה – הבה נמשיך לעשות זאת!! ואם נגיע למסקנה שיש סיבה להתחיל את הוראת מדעי המחשב מהגישה מונחית העצמים – יש למצוא דרך ללמד אותם את הבעיות הפשוטות ואת המושגים באופן מעניין.

בית הספר התיכון (פרט אולי לתיכונים המקצועיים), אינו אמור להכין את תלמידיו להתמודדות עם חיי המעשה המקצועיים שלאחר התיכון. גם יקשה עליו לעשות כן מכיון שמדעי המחשב שועטים קדימה וממילא בוגר י"ב, שסיים צבא וטיול במזרח וכיו"ב, ימצא בשטח המקצועי כשיגיע אליו דברים שונים ממה שהתמקצע אליהם בתיכון. אז לא זו המטרה.

מטרתנו היא לגדל ולחנך תלמיד חושב והגיוני המשתמש בכלים שלמדנו אותו בכל דרכיו. דרך טובה ומעניינת המאפשרת לעשות זאת היא דרך הוראת המקצוע שלנו- מדעי המחשב, המתעסק בדרכי חשיבה!!! ולכן עלינו להתאים לתלמיד בכל שלב בלימודיו את החומר שבמקביל יעניין ויפתח אותו באופן מקסימלי.

5.      אני מגיעה לסיכום ולמסקנות שלך ומבקשת להעיר שלדעתי ניכרת בהן חוסר עקביות:

"לאור זאת ברור, שאין טעם להתחיל בהוראת מתודולוגיה של תמ"ע בהוראה בתיכון. התלמידים ירדמו אחרי חמש דקות. לדעתי צריך להתחיל בצורה הדרגתית. בשלב ראשון יש להראות שיש אוביקטים שיכולים לעזור לנו בתכנות (אם כבר בתמ"ע אז לפחות ננצל את האוביקטים שכבר יש) וללמד בשיטות הרגילות."...

 אם אין טעם (וצריך לבסס את המסקנה הזו או לבטל אותה) להתחיל במתודולוגיה של תמ"ע בתיכון אז בואו לא נתחיל בכך. לא נתפתל כדי לשכנע את תלמידינו להיזקק לעצמים שהם לא מבינים את משמעותם. הבה נשמור על שיטת ההוראה הקיימת. נלמד פרוצדורלי בפרוצדורלי, ונלמד אותם את כל האלגוריתמיקה ודרכי ניתוח ופתרון בעיות בצורה פשוטה וטריוויאלית. ואז – כשהם יודעים את הבסיס לתכנות היטב מאד (סוף יסודות), נחשוף אותם לכלי המתקדם של תכנות מונחה עצמים. הם מספיק בשלים לקלוט אותו ובשלב הזה גם יכולים להבין את עוצמתו (דבר שמנסיוני אינו מובן לתלמידי מבוא להכרת המחשב אפילו באוניברסיטאות, אם לא נחשפו קודם לתכנות פרוצדורלי). לא נצטרך רק ללמד רעיונות וכלים לקראת משהו, אלא נוכל לצעוד איתם לכל אורך הכרת טיפוסי הנתונים וההתקדמות בחשיבה המופשטת בעזרת פרדיגמה מתאימה (ונוכל להתעמק ולהרחיב במסגרת יחידת העשרה נוספת).

 

חזרה לעמוד הראשי