תרבות התבניות הפדגוגיות

 

אימוץ תרבות התבניות הפדגוגיות ליצירת קהילת מורים שיתופית מתוקשרת

סעיף זה מתמצת רעיונות לאימוץ תרבות התבניות הפדגוגיות ליצירת קהילת מורים שיתופית מתוקשרת המוצגים ב- (Haberman, 2003).

תכנית הלימודים בארץ במדעי המחשב וטכנולוגיות מידע כוללת נושאים רבים ומגוונים, ובלתי אפשרי לצפות ממורה שיכיר את כל הנושאים ועל אחת כמה וכמה שיהיה מומחה בכולם. לרוב מורים מתמקצעים בנושאים מסוימים ומלמדים אותם לאורך זמן, אך לעתים הם נאלצים ללמד נושאים שאינם מנוסים בהוראתם.

בקהילת המורים יש ידע פרקטי מומחי מבוזר שלרוב נשאר נחלתם הפרטית של המורים. העברת הידע הפרקטי המומחי בהוראה אינה מתאפשרת על ידי תהליך ממושך של לימוד שוליה ממומחה כמקובל באומנויות אחרות כיוון שהמורה הוא לרוב עובד כיחיד בכיתתו, ואין אפשרות לצפייה מתמשכת בעבודת עמיתים פרט אולי לתהליך הכשרת מורים בטרם גיוסם למערכת ((pre-service. רכישת ידע פדגוגי/מקצועי במהלך העבודה ( (in-service מתבצעת מדי פעם, לרוב לעתים רחוקות בגלל חוסר תקציב, דרך השתלמויות מורים.

לרוב אין למורים נגישות לספרות מקצועית המתייחסת למחקרים בתחום הוראת מדעי המחשב וקשיי תלמידים בלימוד המקצוע ובתפיסת מושגים. יחד עם זאת יש להם הבנה פרקטית של הבנת קשיי תלמידים, הודות לנסיון הוראה מצטבר.

האינטראקציה בין מורים עמיתים נעשית לרוב במסגרת המוסד ומתבטאת בדרך כלל בהחלפת תרגילים ומבחנים בלבד. השאיפה היא שמורים למדעי המחשב יערכו הכרות עם הרעיון של תבנית פדגוגית והצגתה כביטוי ופורמליזציה של מומחיות וידע פרקטי מוכח ויעריכו את התבניות ככלי פדגוגי להוראת מדעי המחשב וכמנוף ליצירת תקשורת פרקטית בקהילה.

אימוץ התרבות של תבניות פדגוגיות כאמצעי תקשורת בין מורים ובפרט מורי מדעי המחשב, יכולה לשמש להחצנת ולהצרנת הידע הפרקטי המומחי ויצירת מאגר תבניות פדגוגיות המייצג ידע זה. בהתאם, יש חשיבות רבה לקידום של  תקשורת מקצועית בין מורים ויצירת קהילת עמיתים שיתופית. יש מקום לתקשורת בשלוש רמות: מומחה-ל-מומחה, מומחה-ל-מתחיל, מתחיל-ל-מתחיל. פיתוח התבניות עשוי לתרום גם לשיפור עבודתו של המפתח כיוון שהוא מלווה מן הסתם בניתוח אירועי למידה תוך התייחסות למטרות הוראה, רפלקציה וראייה רטרוספקטיבית.

 

מודל להעברת תרבות התבניות הפדגוגיות לקהילת המורים

על מנת שמורים יוכלו לעסוק בתבניות פדגוגיות יש לחשוף אותם לתרבות זו בשלבים. מומלץ שהמורים יתוודעו תחילה לרעיון בכללותו ולרקע ההיסטורי של התפתחות תרבות זו, ובהמשך יכירו מגוון תבניות פדגוגיות קיימות להוראת מדעי המחשב כדוגמתBergin, 2002)  ). מומלץ שהחשיפה תיערך בשלבים הבאים:

השאיפה היא שמורים יפתחו תבניות פדגוגיות כלליות ככל האפשר להוראת מדעי המחשב. יחד עם זאת, גם לפיתוח תבניות ברמת הפשטה נמוכה יש חשיבות לא מבוטלת היות והמורים המפתחים עוברים בכל מקרה תהליך של ניתוח מצב קיים, הגדרת בעיה, ופורמליזציה של הידע הפרקטי המומחי שלהם. תרומתו של תהליך זה, מעבר לתוצר המתקבל, שהוא גורם למורים להיות מודעים לתהליך ההוראה ולהסיק מניסיונם המצטבר על דרכי הוראה מכוונות מטרה. שימוש בתבניות פדגוגיות עשוי לעזור למורה בארגון ההוראה שלו וכן בהערכת תלמידיו.

חשוב שהמורים יתנסו בשימוש בתבניות פדגוגיות לפתרון בעיות ספציפיות תלויות הקשר. ההתנסות תכלול דיון במהות התבנית, זיהוי אירועי למידה ונושאים ששימוש בתבנית רלוונטי עבורם; תשומת לב מיוחדת צריכה להינתן מן הסתם גם לקשיי תלמידים החוזרים בהקשרים שונים. חיבור מערכי שיעור בהם מיושם הרעיון לפתרון המיוצג בתבנית הפדגוגית, כולל פיתוח פעילויות למידה ותרגילים מתאימים. לדוגמה, שילוב מושכל של תבניות אלגוריתמיות לפיתוח יכולות של פתרון בעיות (Muller, Haberman, & Averbuch, 2004 ).

 

חזרה לעמוד הראשי