החומר המופיע בעמוד זה פורסם לראשונה בכתב העת "הבטים בהוראת מדעי המחשב" גליון יוני 2006, עמוד 8

לא ניתן לעשות שימוש מסחרי בחומר זה ללא רשות בכתב מן המחברים או מערכת כתב העת

תעסוקה עתידית במקצועות המיחשוב

 

 

פרופ' מוטי בן-ארי

המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע

 

בשנים האחרונות אנו עדים לירידה בכמות התלמידים הלומדים מדעי המחשב, לא רק בבתי ספר תיכון אלא גם באוניברסיטאות בעולם. חלק מהירידה נובע מההרגשה שאי אפשר למצוא תעסוקה במקצועות המחשוב לאחר התפוצצות "בועת הדוט-קום". נכון שהיתה התלהבות יתר שגררה תגובה טבעית של ייאוש, אבל לאורך לזמן המקצועות האלה חיים וקיימים. אולי קשה יותר להפוך למולטי-מיליונר בתוך שנה, אבל לרוב העובדים זה לא קרה בשום שלב. השאלה היא מה הצפי הריאלי לתעסוקה בעתיד?

אין כל חשש שנגיע למצב של עורכי הדין הצעירים בארץ המתקשים למצוא תעסוקה בגלל עודף היצע על ביקוש. להיפך, במקצועות המחשוב קיימת דרישה מתמדת. באתר האינטרנט של CNN ניתן למצוא סיכום של מחקר שניסה לדרג את מאה המקצועות הטובים ביותר, תוך שקלול גדילה עתידית, רמת שכר, רמת הלחץ בעבודה, גמישות, פתיחות למקוריות, ועוד.

המקצוע שהגיע למקום הראשון הוא מהנדס תכנה והמקצוע שהגיע למקום השביעי הוא מנתח טכנולוגיות מידע. בארה"ב, צפוי גידול במקצוע מהנדס תכנה של 46% בעשור הקרוב עם 44,800 משרות חדשות לשנה ושכר ממוצע של $80,500, והמספרים החזויים למקצוע מנתח טכנולוגיות מידע דומים. אין סיבה להאמין שהדרישה בארץ תהיה שונה באופן מהותי.

סיבה אחרת להתרחקות ממקצועות המחשוב היא הרתיעה מ-"לבלות כל היום מול המחשב". אבל יש לקחת בחשבון שהמחשב השתלט על כל הרבה תחומים בחיים שבעלי מקצוע רבים מאוד "מבלים כל היום מול המחשב", למשל, פקידי בנק ורואי חשבון. מה שידוע פחות הוא שהעיסוק במחשוב פותח אפיקים להתקדמות במסלולי שיווק, ניהול ותכנון פרויקטים שאינם כרוכים בהיצמדות למחשב.

 

לסיום, אתר CNN מביא גם שלושה מקצועות המתאפיינים על ידי תקופת הכשרה ארוכה ומייגעת מאוד, שבסופה משרות עם רמת שכר נמוכה יחסית: ארכיטקטים, טבחים ומדענים חוקרים באוניברסיטה. ראו הוזהרתם!

 

באתר המרכז הארצי תוכלו למצוא רעיונות נוספים וחומרי עזר לשיווק מדעי המחשב.

החומרים הוכנו על-ידי מורים מובילים ומטרתם לסייע בשיווק מדעי המחשב לתלמידים פוטנציאליים.

 

גליון יוני 2006

אתר הבטים

אתר המרכז הארצי