החומר המופיע בעמוד זה פורסם לראשונה בכתב העת "הבטים בהוראת מדעי המחשב" גליון יוני 1997, עמודים 31-34.

לא ניתן לעשות שימוש מסחרי בחומר זה ללא רשות בכתב מן המחברים או מערכת כתב העת

מדעי המחשב בראי היהדות

דב בלום

בעל תואר שני מישיבה אוניברסיטה, במחלקה ללימודי היהדות, ניו יורק ארה"ב, מרצה על 'טעמי המקרא' ו'המסורה לתנ"ך' ומורה ותיק למדעי המחשב

dovb@netvision.net.il

 

מבוא

אחד האתגרים בהוראת כל מקצוע, ובמיוחד בהוראת מדעי המחשב, הוא לקשר את החומר הנלמד לחייו של התלמיד או לתחומים אחרים שהוא מכיר. חלק גדול מהתרגילים במדעי המחשב עוסק במשכורות ומיסים - נושאים שהתלמיד הממוצע לא יכול להזדהות איתם.

אחד האתגרים בהוראה בתיכון דתי, בישיבה או באולפנא, הוא לקשר ביו לימודי ה"חול" ולימודי ה"קודש". מורה, השואף שתלמידיו ימזגו באישיותם את ה"קודש" ואת ה"חול", את תורת ישראל הנצחית ואת הישגי העולם המערבי - שומה עליו לנסות ליצור קשרים וסינתיזות בין התחומים.

במאמר זה מוצעים 3 תרגילים, שמבוססים על נושאים מוכרים מ"לימודי הקודש", כמו תנ"ך והלכה.

מטרת התרגילים היא לשלב נושאים מוכרים מעולם היהדות בהוראת מדעי המחשב. התרגילים מיועדים לתלמידים ברמה של 3-2 יחידות לימוד.

 

התרגיל הראשון קשור למצוות של פורים ומכיל אלמנט היתולי התואם את החג. רמת הידיעות הנדרשת בהלכה היא בסיסית. הנושאים במדעי המחשב הם קבצים, רשומות ועוד.

התרגיל השני קשור לקריאת התורה, דקדוק וצרופי מלים בתורה. רמת הידיעות הנדרשת היא בינונית ומעלה. הנושאים במדעי המחשב הם מחרוזות ושגרות.

התרגיל השלישי קשור לשנת היובל, להלכה שהקרקע חוזרת לבעליה בשנה זו ושניתן לגאול את השדה מוקדם יותר. התרגיל מצריך הבנה וניתוח של הלכות והסברים הסטוריים לגבי חישוב שנת היובל, וכן יכולת להתמודד עם הלכה כתובה של הרמב"ם. הנושאים במדעי המחשב הם ניתוח בעיות, פונקציות ותכנות פונקציונלי.

 

מומלץ לתת לכיתה כל תרגיל במועד "מתאים". כך למשל, ניסיתי את התרגילים האלה בבית ספר דתי קיבוצי, במועדים הבאים: התרגיל הראשון - יומיים לפני חג פורים, התרגיל השני - למחרת קריאת הפרשה שעליה מבוסס התרגיל, התרגיל השלישי - למחרת קריאת פרשת השבוע "בהר".

חלק גדול מה"חן" של התרגילים היה העיתוי המוצלח הזה, בבחינת "ודבר בעתו - מה טוב" (משלי ט"ו 23).

 

לפני מתן התרגילים רצוי לבדוק את רמת הידיעות של התלמידים במקצועות היהדות הרלבנטיים. ניתן גם להתייעץ עם המורים המקצועיים לפי העניין (תנ"ך, הלכה, תושב"ע וכו').

כאמור, ניסיוני מתבסס על הוראה בבית ספר דתי קיבוצי (לא ישיבה תיכונית), ותלמידי התמודדו בצורה טובה ואף גילו התלהבות יתר לעומת תרגיל "רגיל".

 

תרגיל ראשון - מצוות פורים - תרגיל ברשומות ובקבצים בינאריים (י"א-י"ב אדר):

 

  1.  כדי לקיים מצות משלוח מנות איש לרעהו חייבים לשלוח לפחות שני סוגי מאכל אל לפחות יהודי אחד.

הגדר מבנה שיכיל את השמות של שתי המנות שמישהו נתן בפורים כדי לקיים מצות משלוח מנות (MANOT).

  2.  מצוות היום בפורים כוללות:

א - מגילה

ב - מתנות לאביונים (סכום כסף ממשי לשני אביונים)

ג - משלוח מנות

ד - סעודה שכוללת שתיית יין

  3.  ברצוננו לעקוב אחרי קיום המצוות של חברינו בבית הספר. הגדר רשומה MITZVOT שתכלול את השדות הבאים:

§        שם הילד

§        הסכומים שנתן "מתנות לאביונים"

§        MANOT הרשומה שהגדרנו (שכוללת את שתי המנות שניתנו למשלוח)

§        האם שמע מגילה בערב (שדה בוליאני)

§        האם שמע מגילה ביום (שדה בוליאני)

§        מספר כוסות היין ששתה בסעודה

  4.  הנח שמוגדרת רשומה קצרה בשם YEHUDI

TYPE YEHUDI = RECORD

             NAME : STRING[10];

             KOSOT: BYTE   {כמה כוסות שתה}

END;

  5.  נתון קובץ בינארי בשםPURIM1.DAT  שהוא FILE OF YEHUDI.

כתוב תכנית שתשתמש בקובץ ולצורך כך הצהר על משתנה מטיפוס הקובץ.

מומלץ להשתמש בשם ISH (שהיה בשושן הבירה) כשם המשתנה.

VAR   ISH : YEHUDI;

המטלה:

        א.        קרא את הקובץ והדפס על המסך את שמות היהודים וכמה כוסות הם שתו.

        ב.        קרא שוב את הקובץ (איך חוזרים להתחלה בלי לבצע CLOSE? יש לפחות שתי שיטות!).

הדפס על המסך (בעזרת WRITE), את התו המתאים מהשם - התו הנמצא במקום KOSOT - עבור כל רשומה.

 

אם תבצע את המטלה כראוי, את/ה צריך לקבל אימרה מתאימה לסעודת פורים.

 

להלן שלד התכנית

Type Yehudi = Record

            Name : String[10];

            Kosot : Byte;

End;

Var       F: File of Yehudi;

            Ish : Yehudi;

Begin

            { הכנות לעבודה עם הקובץ}

            Writeln (‘  להלן שמות הילדים וכמה כוסות הם לגמו ‘);

            { מבצעים את משימה א - }

            { קוראים את הקובץ ומדפיסים על המסך }

            Writeln (‘ האימרה לפורים היא - ‘);

            { מבצעים את משימה ב - }

            { קוראים את הקובץ ומדפיסים על המסך }

            { של כל רשומה KOSOT את התו הנמצא במקום }

            Readln;

End.

 

תרגיל שני - קריאת התורה - מחרוזות ושגרות (אחרי פרשת תזריע)

 

הביטוי "יהיה בו" מופיע בתורה 10 פעמים, מתוכן פעמיים בדיני צרעת האדם שמופיעים בפרשת תזריע שקראנו אתמול.

פעם אחת המלה "בו" עומדת לבד עם טעם משלה, ופעם אחת היא מוקפת למלה שאחריה (מלה-מוקפת), ולכן אין לה טעם.

בפסוק העוסק בנגעי שחין המלה מוקפת, ואילו בפרשת צרעת הראש והזקן היא אינה מוקפת. לבעל קורא קשה לזכור מתי היא מוקפת ומתי לא.

המסורה נתנה לנו רמז איך לזכור באיזה פסוק היא מוקפת ובאיזה לא. בספר ויקרא י"ג כ"ט כתוב: "ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש..." והמסורה מעירה: וסימן "לא תקיפו פאת ראשכם" (ויקרא י"ט כ"ז). זאת אומרת, הסימן הוא שבפסוק עם "ראש" אין הקפה, המלה לא מוקפת ויש לה טעם.

 

המטלה:

  1.  כתוב שגרה שמקבלת פסוק (מחרוזת) ומלה, ומחזירה "אמת" אם המלה מופיעה בפסוק ו"שקר" אחרת.

 

  2.  כתוב שגרה שמקבלת פסוק (מחרוזת) ומלה המחזירה את מקום המלה בפסוק. למשל, בפסוק "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" מקום המלה "בשר" הוא 7, כפי שמוגדרות מחרוזות פסקל.

אם סופרים מימין כמו בעברית, החישוב הוא:                        length (pasuk) - ( pos (mila) + length (mila) ) + 1

 

  3.  כתוב תכנית שקוראת פסוקים, ובודקת אם מופיעות בהם המלים "יהיה" וגם "בו".

אם כן, האם הן נמצאות בסמיכות זו לזו?

אם כן, האם המלה "ראש" מופיעה? אם המלה "ראש" מופיעה, התכנית תודיע - אין מקף אחרי "בו". אחרת, התכנית תודיע - אולי "בו" מוקפת.

 

תרגיל שלישי - המחשב לשרות ההלכה

תרגיל זה הובא לכתה יומיים לפני השיעור על מנת לאפשר לתלמידים זמן "עיכול".

 

ויקרא פרק כ"ה:

 (כ"ה) כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו:

(כ"ו) ואיש כי לא יהיה-לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו:

(כ"ז) וחשב את-שני ממכרו והשיב את-העדף לאיש אשר מכר-לו ושב לאחזתו:

 

רש"י ויקרא פרק כ"ה פסוק כ"ז:

"וחשב את שני ממכרו" - כמה שנים היו עד היובל, כך וכך. ובכמה מכרתיה לך בכך וכך. עתיד היית להחזירה ביובל, נמצאת קונה מספר התבואות כפי חשבון של כל שנה. אכלת אותה שלש שנים או ארבע הוצא את דמיהן מן החשבון וטול את השאר, וזהו והשיב את העדף - בדמי המקח על האכילה שאכלה, ויתנם ללוקח:

 

רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק י':

הלכה א': מצות עשה לספור שבע שבע שנים ולקדש שנת החמשים שנאמר וספרת לך שבע שבתות שנים וגו' וקדשתם את שנת החמשים, ושתי מצות אלו מסורין לבית דין הגדול בלבד.

הלכה ב': ומאימתי התחילו למנות, מאחר ארבע עשרה שנה משנכנסו לארץ שנאמר שש שנים תזרע שדך ושש [שנים תזמור כרמך עד שיהיה כל אחד מכיר את ארצו ושבע שנים עשו] בכבוש הארץ ושבע שנים בחילוק, נמצאת אומר בשנת שלש וחמש מאות ואלפים ליצירה מר"ה מאחר מולד אדם הראשון שהיא שנה שניה ליצירה התחילו למנות, ועשו שנת עשר וחמש מאות ליצירה שהיא שנת אחת ועשרים משנכנסו לארץ שמטה, ומנו שבע שמטות וקדשו שנת החמשים שהיא שנת ארבע וששים משנכנסו לארץ.

הלכה ז': שנת יובל אינה עולה ממנין שני השבוע, אלא שנת תשע וארבעים שמטה ושנת חמשים יובל, ושנת חמשים ואחת תחלת שש שנים של שבוע וכן בכל יובל ויובל.

 

המטלה:

 

  1.  עיין בויקרא פ' כ"ה פסוקים כ"ה-כ"ז (שקראנו בשבת) - ששדה שנמכר ניתן לגאול אותו לפני שנת היובל. עיין ברש"י לפסוק כ"ז שמסביר איך עושים את חישוב סכום הגאולה. למשל, שדה נמכר 10 שנים לפני היובל ב- 100 זוז, ושנתיים לפני היובל אני רוצה לפדות אותו, אני גואל אותו ב- 2/10 מסכום הקניה.

 

  2.  עיין ברמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק י הלכה א-ב-ז. מתי היו שנות יובל?

 

  3.  הנח לצורך התרגיל הזה שיש רצף של שנות היובל במשך כל הדורות. כיצד ניתן, אם כן, לדעת אם שנה מסויימת היא שנת היובל? כיצד ניתן לחשב כמה שנים נותרו עד היובל? (רמז למתקשים: ברר מתי היתה יובל אחת, כמה שנים עברו מאז, והשתמש בשארית MOD).

 

  4.  כתוב שגרה YOVEL_ LIFNEשמקבלת שנה כמספר (למשל השנה ה'תשנ"ז היא 5757), ומחשבת כמה שנים נותר עד היובל.

 

  5.  כתוב שגרה GEULA_TIHYE_LAARETZ (גאולה תהיה לארץ) שמקבלת סכום קניית שדה, שנת הקניה ושנת הגאולה ומחזירה את סכום הגאולה.

 

  6.  כתוב תכנית עבור בית דין לענייני ממונות וקרקעות, שתקלוט סכום קניית שדה, שנת הקניה ושנת הגאולה ותפלוט את סכום הגאולה. התכנית תעבוד בלולאה, ותסתיים עם הקלדת סכום קניה 0.

 

מי שמעוניין יכול לעיין בכל הפרק ברמב"ם, ולהיווכח שהנושא של קביעת היובל מסובך יותר. יש בו כמה מחלקות ויש לו השלכות גם על דין שמיטה בימינו.

 

אתר הבטים

תוכן לפי נושאים

תוכן לפי גליונות

תוכן יוני 97

חזרה לתחילת העמוד