החומר המופיע בעמוד זה פורסם לראשונה בכתב העת "הבטים בהוראת מדעי המחשב" גליון מרץ 1995, עמודים 6-8

לא ניתן לעשות שימוש מסחרי בחומר זה ללא רשות בכתב מן המחברים או מערכת כתב העת

נתחיל מבראשית...

ד"ר דלית לוי

המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים, הטכניון, חיפה.

dality@tx.technion.ac.il

 

נתחיל ילדים מבראשית,

כי כך מתחילים תמיד,

בקריאה מתחילים באלף-בית

בשירה מתחילים ב- דו  רה  מי ...

 

פתיחת השיר (מהסרט "צלילי המוסיקה"), מבטאת תחושה לפיה קיימת דרך שהיא "נכונה" תמיד להתחיל נושאים לימודיים כמו קריאה וזמרה. אך למרות תחושה "עממית" זו, יודע כל מי שמצוי ברזי ההוראה לגיל הרך, שהקריאה לא מתחילה תמיד ב- אב, ושהגישה התבניתית להוראת ראשית הקריאה נפוצה לא פחות מהגישה האנליטית. יתר על כן, האות הראשונה שלומדים תלמידי כיתה א' היא האות ש' (לפי תכנית הלימודים "בלי סודות"). גם מורים למוסיקה בגיל הרך, לא מתחילים דוקא בהוראת התווים ושמותיהם, וגם כשמגיעים לתווים, דו איננו דוקא הראשון בתור....

 

דומה, שאין דרך אחת שהיא "נכונה תמיד" להתחיל נושא לימודי כלשהו. כמורים, אנו יודעים היטב שהדרך שבה פתחנו נושא מסוים בכיתה י1 אולי לא מתאימה באותה מידה לפתיחה בכיתה י2; אנו יודעים, שההתחלה של השנה שעברה אולי לא תהיה מוצלחת גם השנה; ואנו מוצאים עצמנו לא אחת בחיפוש אחר גישה אחרת לפתיחה, או אחר רעיון שונה לשיעור הראשון.

 

הביטוי "כי כך מתחילים תמיד" בכל זאת מתאים לפעמים גם למורים, שניסו פתיחות שונות והגיעו לגישה מסוימת שבדרך כלל "מצליחה". אבל אם מחפשים ביטוי שמשקף תחושות של מורים ביחס לסוגיית ה"התחלה", דומני שהביטוי "כל ההתחלות קשות" יתאים לא פחות ...

 

האם יש רעיונות משותפים לכל ההתחלות, באשר הן התחלות? האם קיימים קווים מנחים שיכוונו את המורה בתכנון הפתיחה? איך אפשר לשפוט את ערכה החינוכי של הגישה שבחרנו לפתיחה? אלה רק חלק קטן מהשאלות בהן ניתן לעסוק בהקשר הנדון.

 

מאמר זה ידון בשאלה הראשונה. הקוראים מוזמנים להגיב הן ביחס לשאלה הנדונה והן ביחס לשאלות האחרות שאינן נדונות בו, ואף להציע שאלות נוספות.

 

בעתון הקודם, הובא במדור זה רעיון לפתיחה של הנושא "משתנים". לפי אותו רעיון, מבקשים מהתלמידים לכתוב תכניות לביצוע הדפסות המורכבות מיחידות בסיסיות ברורות, וזאת כדי שיתעורר אצל התלמידים הצורך לתת לכל יחידה בסיסית שם. אחד השימושים של משתנים, הוא לצורך מתן שם מקוצר לתוכן "ארוך", ומכאן שהפתיחה הזו סוללת את הדרך להצגת הכלי "משתנה" כפתרון למצבים בהם מתעוררים צרכים דומים.

 

הבה נתבונן (בקצרה) בהצעה שונה לחלוטין לפתוח את הנושא "משתנים".

             ·   המורה מציג בפני התלמידים שתי תכניות שמבצעות חישוב כלשהו, למשל:

Program exercize1;

Begin

     writeln ('5 * 34.5 =' , 5*34.5);

End.

 

Program exercize2;

Begin                                

     Writeln ('12 * 9 =' , 12*9)

End.                                                 

 

             ·   התלמידים מתבקשים לסמן את הדומה בין התכניות בקו אדום, ואת השונה בקו כחול.

             ·   דנים בשאלה: "איך לכתוב תכנית אחת שתוכל לבצע חישובים שונים כאלה?" במקרה זה, אמורה הפתיחה לעורר אצל התלמידים את הצורך בכלי כללי לפתרון משימות מאותו סוג. ואכן, מאפיין מרכזי בחשיבותו של המשתנה הוא ההכללה שהוא מאפשר.

             ·   כל אחת מהפתיחות שהוזכרו, מדגישה היבט שונה של המושג "משתנה". גם התכניות המוצגות בפני התלמידים הן מתחומים שונים (הדפסות מול חישובים מתמטיים). יחד עם זאת, ניתן לזהות גם מאפיינים משותפים.

                           ·   שתי הפתיחות מעודדות פעילות השוואתית בין תכניות שונות.

                           ·   שתי הפתיחות מכוונות לעורר אצל התלמידים את הצורך להשתמש במשתנים.

 

משתי דוגמאות מקריות אלה, אי אפשר כמובן להסיק שפתיחות מאופיינות תמיד בפעילות השוואתית ובהעלאת מוטיבציה. למשל, בלא מעט כיתות, פותחים את הלימוד של נושא המשתנים, באמצעות הצגת תכנית חדשה לחלוטין שמכילה גם משתנה. אפשר אמנם לחשוב על פעילות השוואתית גם בקשר לתכנית כזו, למשל כאשר מעלים את השאלה "במה שונה התכנית החדשה מתכניות קודמות שהכרנו". אולם בפתיחה כזו, לא מושם דגש על הצורך להשתמש בכלי התכנותי החדש.

 

נשוב עתה לשאלה "האם יש רעיונות משותפים לכל ההתחלות, באשר הן התחלות?". בשלוש הפתיחות השונות בהן דנו, ראינו שלא ניתן לדבר על "פעילות השוואתית" ועל "העלאת הצורך" כרעיונות משותפים לפתיחות. דומה שיש בכך עניין של טעם אישי: יש מורים שמעדיפים להתחיל נושא מתוך עידוד המוטיבציה; יש מורים שמחפשים קישורים לידע קודם; יש מורים שמעודדים את תלמידיהם ל"קפוץ למים", ונכנסים מיד לתוך הנושא החדש.

 

מאפיינים משותפים ל"כל ההתחלות", אם קיימים כאלה, הם מועטים מאד. לנו כמורים נותר לחקור את עצמנו ואת גישותינו לגבי ההתחלה של נושאים לימודיים, לנסות לאבחן מאפיינים שהופכים פתיחה למוצלחת יותר או פחות, ו...לשתף את כלל הקוראים בממצאינו האישיים!  

 

ברוח זו, של "בדיקה עצמית", ברצוני לסיים את המאמר הנוכחי. כשניגשתי להעלות על הכתב את הרעיון הראשון לפתיחה, (הוא הרעיון שהובא בעתון הקודם), לא יכולתי להמנע מלחשוב על השאלה "מהי הדרך הטובה ביותר לפתוח את המדור". ההחלטה שקיבלתי היתה לפתוח ברעיון מעשי, שהציע מורה מבית-ספר בנהריה, ולא לפתוח במאמר תיאורטי דוגמת המאמר הנוכחי. תחושתי היתה, שעל רקע הדוגמה המעשית מהעתון הקודם, יובנו הדברים המובאים כעת באור אחר. יש בכך דוגמה למאפיין נוסף של פתיחות רבות - ההתחלה באמצעות דוגמה. בנוסף, היה בכך גם משום רצון לעורר אצל הקוראים הזדהות אישית, ועניין לגבי המאמרים הבאים שיובאו במדור. האם היה בשימוש במאפיינים אלה כדי להפוך את הפתיחה למוצלחת? לקוראים הפתרון.


 

חזרה לאתר המרכז הארצי

חזרה לאתר הבטים

חזרה לגליון מרץ 95

חזרה לתחילת העמוד